לשון הרע

עוולת לשון הרע, מוגדת בחוק איסור לשון הרע,  התשכ”ה-1965, שמטרתו להגן על פגיעה בשם הטוב וכבוד של האדם.

פרסום ביטויים שיש בהם כדי להשפיל או לבזות אדם אסורים על פי החוק, בהיותם לשון הרע, ובגינן קמה עילה לעוולה אזרחית בנזיקין ואף במקרים מסויימים יכולים להגיע לכדי עבירה פלילית.

משרדנו מנהל תיקים של תובעים ושל נתבעים בתחום לשון הרע, הן מטעם גורמים פרטיים והן מטעם גורמים עסקיים. בנוסף, המשרד עוסק בייצוג שוטף של לקוחות עסקיים החשופים לפרסומים כאלו ואחרים חדשות לבקרים או כאלו המבקשים לעשות שימוש בכלי התקשורת וברשתות החברתיות לקידום עסקיהם השונים.

לשון הרע בעידן התקשורת ההמונית

עד לפני מספר שנים, רוב רובן של תביעות לשון הרע הופנו כנגד גופי תקשורת, שהפרסום בהם קיים את תנאי ה”פרסום” לצורך הוכחת עוולת לשון הרע. ואולם, עידן התקשורת ההמונית והרשתות החברתיות, המאפשרות לכל מאן דהוא להעלות ולפרסום בפני ציבור רחב כל תוכן שהוא, כמעט ללא ביקורת עריכתית, חייבה התמודדות יצירתית מצידם של בתי המשפט.

כך לדוגמא, פרסום לשון הרע על ידי טוקבקיסט, העלה מספר שאלות משפטיות הן ברמה הפרקטית – כיצד מגיעים למפרסם התוכן הפוגעני, שברוב המקרים מסתתר מאחורי מסך המחשב בביתו ומזדהה בשם בדוי, והן ברמת האחריות של מנהל הפורום, האתר שהיווה הפלטפורמה לפרסום הטוקבק ועוד.

במהלך השנים התגבשה פסיקה המשווה בין פרסום על גבי מדיה תקשורת קלאסית (רדיו, עיתונות כתובת וטלויזיה), לבין פרסום על גבי המדיה המודרנית – אתרי אינטרנט, בלוגים, רשתות חברתיות, פורומים וכיו”ב.

הוכחת הנזק בעוולת לשון הרע

אחד הקשיים הטבעיים בתביעות בעילת עוולת לשון הרע, הינו כימות והוכחת הנזק הכספי שנגרם לתובע, שהרי הכיצד ניתן לכמת ולהוכיח הנפגע את הנזקים שנגרמו לו מפגיעה בשמו הטוב וכבודו. נוכח קושי זה קבע המחוקק בסעיף 7א’ (2) חוק איסור לשון הרע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 50,000 ש”ח, ובסעיף 7א’ (3) פיצוי של עד 100,000 ש”ח ככל ויוכיח כי הפרסום היה “בכוונה לפגוע”, כלומר במזיד.